“מסתמנת מגמה ברורה, שככל שנוצר אמון בין הקהל שיושב בבית לבין שחקן ישראלי והיצירה שלו – לא חשוב באיזה ז'אנר – גדל הסיכוי שגם תחומים אחרים ייהנו מזה. למשל, הרבה ילדים ובני נוער באו לראות אותי ב'המלך ארתור', וברור שחלקם באו כי הכירו אותי מ'לגעת באושר' ומ'סיטי טאוור'.”