“ידעתי שאנטישמיות הייתה תפישה מושרשת ועמוקה בממשל באמריקה, אבל לא תיארתי לעצמי כמה גלויה היא הייתה אז, ועד כמה הפגינו אותה בפתיחות. קאר ופיליפס כתבו דברים מפורשים ואיומים ביומנים שבהם תיעדו את עבודתם. החומרים שהם כתבו נועדו להתפרסם יום אחד, הם ידעו שיקראו בהם, כך נהוג. כלומר, לא הייתה להם שום תחושה שלילית כלפי העמדות האנטישמיות שלהם. הם לרגע לא האמינו שיום יבוא ועמדותיהם האנטישמיות יהיו עניין לגנאי או שייחשבו למעוררות תדהמה.”