“הלכנו ברגל עד לקולנוע 'אלנבי', שם נעמד אבי, פרש זרועותיו לצדדים ואמר לנו - 'בעוד כמה חודשים אני הולך לבנות את הקולנוע הזה ועוד 150 מטר מרחוב אלנבי, באולפני הרצליה'. כל אדם שקול היה חושב שנתקל במגלומן חסר היגיון, אבל אני כילד בן 11 התייחסתי להצהרה הזאת כאל הצהרה הגיונית מאוד, כי היה לי ברור, כמו כמעט לכל ילד, שאבי הוא כל יכול”