“ויהי באחד הלילות, ואני בן שש, בחלומי, והנני עף מסביב ליציע העליון אשר בבית הכנסת, שהיה הולך מחדש ונבנה, אחרי שרפת בית הכנסת הישן, ובטרם הגמרו, באין עוד מדרגות ליציע העליון. אני עף ושט סביב סביב, באוויר, בלי הרף, לא אוכל לרדת מטה ולא לעלות מעלה, ואני עיף, עיף, עף ושט לאין סוף. ואיקץ, והנה חלום חיי.”