“עייפתי להיות הצד המת במשוואה. / היכן החיים שיש לחיותם, הגל החוצה את שמי / הרחוב, האנרגיה שבתוכו, זעם שמשי שאין לו שעור‭/ .‬ אל תדברו אליי בספרים. את השירים מכל המדרגות אבעט‭/ .‬ גם לא בנשים נדירות מבט שהערב לוהט בשערן‭/ ,‬ לא במילים עתיקות, שיכורות, מתחבטות / על קרקעית כוסות משקה. היכן החיים שעליי לחיותם. / תנו רפואה של אמת, בתרו אותי באשם, / את נפשי הותירו פצועה, אך חיה, כי כבר עייפתי מלהיות / הצד המת במשוואה.”