“חיכיתי למכתב. ידעתי שהמכתב לעולם לא יגיע, אך נראה לי בלתי אפשרי שאף אחד מהחיים על פני האדמה לא ירצה יום אחד לשלוח לי מכתב. אפילו האנשים האומללים ביותר לא מאמינים לעולם במוחלטות אומללותם, הם זקוקים לאיזה חריץ, דרכו יוכלו לנשום, כמו הבודדים: תמיד יש לנו איזה צוהר שדרכו אנו מתבוננים במישהו. אני חיכיתי למכתב.”