“אם כתבנו על כמה אנשים שנכנסו לחדר במצב איקס, נשארנו קצת מאחורי הדלת ואז ראינו אותם יוצאים כאילו לא קרה דבר – אצל הקורא מתחילה האובססיה לעבוד: אבל מה קרה שם?! מי יודע מה קרה שם?! והוא יודע: הוא כבר בנה תילי תילים של השערות. אם נספר לו מלכתחילה מה היה שם, לא משנה כמה זה היה מסעיר – זה לעולם לא ישתווה ליצירות המפוארות שהוא בנה לעצמו בראש.”