“היה משהו מפתה ומדיח בהכרת האנשים, פעילותם ושגרתם, ללא ידיעתם. אל שולחנו של תמיר הגיעו גם שיחות ארוכות, ממגוון כלי תקשורת, והישיבה מול השיחות האלה העמיקה עוד יותר את תחושת המציצנות.”