“באחת הפעילויות נתתי הוראת פתיחה באש על רכב מסוים. וזה לא כמו בסרטים, שכל אחד יורה שני כדורים ונגמר. כל אחד מהלוחמים רוקן על הרכב את כל התחמושת שהייתה לו. עד שניגשתי לרכב וזיהיתי בפנים ארבעה מחבלים הרוגים עם קלצ'ניקובים ומטענים, נהיה לי שיער לבן. כי ברור לי, שאם במקום מחבלים אני מגלה בפנים את הירקן, אשתו ושני ילדיהם, אני בבעיה. ככה זה אצלנו. כשפעולה נגמרת בהצלחה, אז יופי, מקבלים בקבוק שמפניה ומחמאות: 'אתם גדולים מהחיים'. ואם זה נגמר אחרת, זה רק אנחנו לבד, מול האמת הקשה.”