“כשחזרתי והייתי חניך במכללה לפיקוד ומטה, מאמן הכושר של המכללה הורה לי להוריד את התחבושת האלסטית מהרגל בזמן שרצנו. רק בסיום הריצה, כשהוא כבר ממש כעס עליי, הראיתי לו שאני לא יכול להוריד את התחבושת פשוט בגלל שהיא מחברת לי את הרגל התותבת. הוא הופתע שאני רץ רגיל גם ככה. לאחר מכן, כשכבר פיקדתי על יחידת דובדבן, צעדתי בראש החיילים במסעות הכומתה מבית גוברין למצדה לאורך 123 קילומטר. האמת שזה היה טיפשי מצדי להתנהג כמו פופאי, אבל כנראה רציתי להוכיח שאני לא עושה שום הנחות לעצמי.”