“אלוני הרכיב שפה שחיה ונושמת על במת התיאטרון. שפה השייכת לתיאטרון. לא לרחוב, לא לטלוויזיה לא לעיתונות היומית. שפה שאינה משמשת להעברת אינפורמציה מידע או רגשות אלא יוצרת רגש באמצעות רשמים תיאטרליים.”