נסים אלוני

“כתב מחזות לא פשוטים, מורכבים, אך בעלי ברק לשוני ואפוריזמים ומשפטים מרהיבים... בלעדיו לא היה כמעט סיכוי למחזאי צעיר בשם חנוך לוין להיהפך למחזאי כה חשוב. מי שפתח את דלת התיאטראות הגדולים לניסיונות וחידושים היה אלוני.”

“אלוני הרכיב שפה שחיה ונושמת על במת התיאטרון. שפה השייכת לתיאטרון. לא לרחוב, לא לטלוויזיה לא לעיתונות היומית. שפה שאינה משמשת להעברת אינפורמציה מידע או רגשות אלא יוצרת רגש באמצעות רשמים תיאטרליים.”

“לפעמים אני בעצמי מתפלא. מתפלא איך אדם יושב בחדר ומגיע מנקודה לנקודה לדברים שמעולם לא למד ולא ראה אותם. אני חושב שזאת השראה.”

“כתיבה זה עניין שמוציא אותך מן הכלים. אתה מתחיל להאמין לאט־לאט במה שאתה כותב.”

“יש חדשות, יש נצורות, יש פלאי פלאות.”

“זה הצד של המנוע? – זה הצד של האין־מנוע.”

“סע לשלום חביבי, המפתחות בפנים!”

“טבעו של האדם החי שהוא מייחל, והתוחלת פנים רבות לה. דומני שבני־אדם רוקמים להם יריעה רחבה וגדולה שעל הרוב צבעה אחד, אלא שבחובה, מי בקפל ומי בפינה, מי בולט ומי צנוע, נחבאים מיליוני שאיפות, געגועים, משאי־נפש קטנים וגדולים.”

“מישהו מצא קשר בתנ"ך. בסדר. רק שקשר בתנ"ך לא הולך בלי ועדות. וכל חבר בוועדה הוא גם חבר בוועדה וגם חשמלאי, וגם קצת רופא, ועורך עיתון מקומי בשעות הפנאי.”

“ראש הממשלה: לא הסתרנו מהעם הזה דבר, ואין בכוונתנו לשנות מנוהג זה הפעם, ולו תהא האמת חמורה ותובענית, כפי שנגלתה לעיני הממשלה הזאת. הרשוני לומר בגלוי, ולא בלי רגשי צער עמוקים: סכנת המלחמה לא חלפה.”

“חבק אותי. ירבעם, גופי כפרי בשל מאוד ועסיסו חומק מבעד לקליפה. אישה אני, ירבעם בן נבט, אישה. אשר שדיה רועדים, עורה חלק, שפתיה מלאות כענבים בעת בציר.”