“אמנון הורה למרצדס לנתק מגע, והמכונית יצאה לדרך. אני זוכר שממש כמו בתרגולות עשינו נסיגה לאחור, כאשר אחד כורע ויורה כלפיי מעלה, והשני מתקדם כמה מטרים קדימה, ואז מתחלפים. ככה דילגנו לאחור עד לרכבים. נוצרה בעיית מקום בגלל המרצדס החסרה. איכשהו הסתדרנו, ואני ישבתי מקדימה ביחד עם אמנון. איך שניתקנו מגע, שאלתי את אמנון מה קורה עם הבניין. הוא הסתכל בקור הרוח האופייני שלו על השעון, ואמר 'עוד לא הגיעה העת'. חלפו בערך עשר שניות, ושמענו פיצוץ אדיר. הבניין נחצה לשניים.”