“אני לא אוהב להגדיר את עצמי ולא את הסגנון המוזיקלי שלי. האלבומים שלי שונים אחד מהשני. 'לרע ולטוב' היה יותר אקוסטי ו'הזמן האבוד' היה יותר אלקטרוני. אני כל הזמן שומע חומרים חדשים ומקבל דלק חדש, אבל גם אם אני שומע הרבה מוזיקה שחורה זה לא אומר שאני עושה עכשיו היפ הופ, כי אני לא ראפר ואני לא מתיימר להיות. בסך הכול, למרות הטקסטורות השונות אני עדיין עושה אותם חומרים שפחות או יותר דומים למה שעשיתי קודם. אני לא מתיימר להיות חדשן גדול. מה שכן.”