“התואר 'קדוש' חל בהלכה ובמסורת היהודית על מכלול רחב של תופעות: המקום הקדוש, הזמן הקדוש, והחפץ הקדוש. המשותף למגוון התופעות הללו הוא שהקדוש מייחד את התחום שאינו ניתן למניפולציה ולשליטה. הזמן הקדוש בלוח השנה מאופיין על ידי מרכיב קבוע אחד - איסור מלאכה... איסור המלאכה, המתמקד ביצירה ולא במאמץ, מעמיד יחס של קדושה משום שהוא קובע את גבולות השליטה, ומשום שהוא מאפיין את העולם כמתנה שאינה בבעלותנו לחלוטין.”