משה הלברטל

“החיכוך המתמיד עם החברה הישראלית ואמצעי התקשורת שלה יוצר הזדהויות מורכבות.”

“גיוס לצבא משמעותו פגיעה במרקם הבסיסי ביותר של ההבנה של אנושיות וגבריות בתפיסה החרדית.”

“מי שנכנס לבתי המדרש ומתבונן ביושביהם, מבין עד כמה רחוקה ההוויה הצבאית מאופן העמידה, ההליכה, לחיצת היד והדיבור של בני הישיבות.”

“התלמיד החכם, אל מול היהודי החדש, איש הצבא. בן תורה זה אינו מאוחזי הנשק, וכל הווייתו המעודנת דוחה את הגבריות הצבאית השופעת.”

“מה שמבדיל בין לאומיות ללאומנות: הלאומיות מתגוננת מפני אויבים מבחוץ; הלאומנות מתמקדת באויבים מבית.”

“אופיה של הזהות היהודית ייקבע על ידי האופן שבו יבחרו יחידים וקהילות לנהל את חייהם ללא התערבות המדינה.”

“בחלוקת משאבים לא שוויונית בתשתיות ובחינוך, בחלוקת קרקעות מפלה ובשלילת הכרה ביישובים חדשים של המיעוט הערבי במדינה, מסתכנת ישראל בהפיכתה ממדינת לאום דמוקרטית למדינה לאומנית.”

“כמדינה יהודית, למערכת החינוך הציבורית אמורה להיות מחויבות להמשכיות ולפריחה של תרבויות יהודיות. אני מדגיש תרבויות יהודיות בריבוי, משום שבקרב הלאום היהודי מצויות הבנות שונות לחלוטין של אופי החיים היהודיים ומשמעותו של חינוך יהודי. במחויבות הזאת לתרבות היהודית, מדינת ישראל לא תהיה שונה ממדינות מודרניות רבות, שמערכת החינוך הציבורית שלהן מעבירה את תוכני הזהות התרבותית הייחודית.”

“אנחנו יודעים טוב מאוד מה זה להיות מיעוט; אנחנו לא יודעים מה זה להיות רוב.”

“משעה שהוטלה הרשת הצפופה של ההלכה, ביצועה של המצווה דורש מומחיות. עם הופעת ההלכה נדחית האפשרות להסתפקות בנוהג כללי עם אפשרויות פתוחות; המבצע הופך לתלוי יותר ויותר במומחה שינווט אותו ברשת הסבוכה של כללי הביצוע.”

“הפניית תשומת הלב לשאלה ההרמנויטית בהבנת התהליך המשפטי נחוצה לא פחות להבנת ההלכה והתגבשותה. ניתן לבאר את תולדות ההלכה כרצף של מהלכים פרשניים.”

“המערכת המשפטית מבוססת על פעילות פרשנית, והבנה מעמיקה של אופיו של משפט טעונה בירור של שאלת הפרשנות.”

“חוק זה היכולת של בני אדם כקבוצה להקטין את הפער בין המצוי לבין הרצוי.”

“התואר 'קדוש' חל בהלכה ובמסורת היהודית על מכלול רחב של תופעות: המקום הקדוש, הזמן הקדוש, והחפץ הקדוש. המשותף למגוון התופעות הללו הוא שהקדוש מייחד את התחום שאינו ניתן למניפולציה ולשליטה. הזמן הקדוש בלוח השנה מאופיין על ידי מרכיב קבוע אחד - איסור מלאכה... איסור המלאכה, המתמקד ביצירה ולא במאמץ, מעמיד יחס של קדושה משום שהוא קובע את גבולות השליטה, ומשום שהוא מאפיין את העולם כמתנה שאינה בבעלותנו לחלוטין.”