“אני יודעת שאני צלמת טובה. אני מנסה להיות מדויקת וצנועה ולכן אני מגמגמת. כי הפערים בין מגלומניה לתחושת אפסות הם לא גדולים מאוד. ככה זה אצל אמנים, וגם אצל אנשים עם הפרעת קשב. כי אנשים עם הפרעת קשב, בהגדרה הבסיסית שלהם, הם אנשים מאוד מוכשרים. יותר מאנשים רגילים. היכולות הטובות שלהם הן מצוינות, והיכולות הרעות שלהם הן אפסיות. אז אתה מרגיש הכי כן ומרגיש הכי לא.”