“ב"צוק איתן" התגלתה היצירתיות של השכל הפשוט, החמאסי, ונחשפה השגרתיות הסטאטית של ראשי מערכת הביטחון של ישראל, שנטשו את השכל הישר הביטחוני שאפיין את ארגון "השומר", את ארגון "ההגנה", לרבות הפלמ"ח, את אצ"ל ואת לח"י, אך לא פתחו שכל מתוחכם שאמור היה להתאים את צה"ל לאיומים הקונקרטיים: לסאגרים נגד טנקים ולטילים נגד מטוסים, במלחמת יום הכיפורים, וללוחמת אנטי-טרור שאחריה – בפיתוח נשק אנטי טרור התקפי למשל, ולא רק הגנתי, כמו "כיפת ברזל".”