אורי מילשטיין

“הלקח לגבינו: לעבור ממלחמה על בעלות על הר הבית, לדיאלוג עולמי בין אנשי כל הדתות והעמים עליו, ואז תתגשם נבואת ישעיהו ויגיע השלום המיוחל.”

“מכאן אפשר לפרש את השפעתו התודעתית של הר הבית בארבעת אלפים השנים האחרונות, כהוכחה שתודעת-על מצויה בו, או – בלשונו של אברהם אבינו ואבי הישמעאלים – "ה' יראה", והיא שהניעה את הנביא ישעיהו לחזות לפני כאלפיים וחמש מאות שנה כי הר הבית יהיה מוקד לשלום ולאחווה עולמיים בין כל העמים על מנת להבטיח את שרידותם.”

“העיקר בחידוש של אברהם אבינו הוא מעמדו המטפיזי, הבלתי אמפירי של אלוהים, דהיינו שהוא קיים אף שאינו ניסיוני. הרעיון שקיימים במציאות תודעה וכוח לא אמפיריים היוצרים, מניעים ומבינים את כל היש האמפירי, היא המהפכה האינטלקטואלית החשובה ביותר בציוויליזציית יצרני המזון ויושבי הקבע שלנו.”

“אין מקום על כדור הארץ שכה הטביע את חותמו על התודעה האנושית, ולא רק בהסתכלות בעבר אלא גם בציפייה לעתיד”

“אחד הסמלים הגדולים של התנועה הציונית מראשיתה היה יהודה המכבי, ששחרר את הר הבית משלטון היוונים. על מורשתו של יהודה המכבי התחנכו ומתחנכים דורות של תלמידים יהודים בתקופת היישוב, ובימי המדינה חוגגים יהודים את ניצחונו אחת לשנה בחג החנוכה.”

“כאלפיים ושבע מאות שנה לפני מוחמד ועלייתו לשמים מהר הבית, התקדש ההר לעברים, שכן הוא מזוהה בתודעתם עם "הר המוריה", ההר שעליו התרחשה עקדת יצחק ואותו קרא אברהם "ה' יראה".”

“מנהיג ערביי ארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי חאג' אמין אל-חוסייני פעל להאדיר את תודעת הר הבית, המכונה בפיהם אל-חרם א-שריף (המקום הקדוש המכובד), הוא מסגד אל-אקצא (המסגד הקיצון).”

“מאז הצהרת בלפור ב-1917 ועד היום הר הבית מסמל את התנגדות ערביי ארץ ישראל, העולם הערבי והעולם המוסלמי לציונות ולהגשמת חזונה: כינון מדינת ריבונית לעם היהודי.”

“את בן-גוריון לא עניינה האידיאולוגיה שהתבררה כהזויה, אלא העוצמה הפוליטית שהעניק לו הארגון. ב-1930 הוא איחד את מפלגתו "אחדות העבודה" עם מפלגת "הפועל הצעיר" והקים את מפא"י, ששלטה ביישוב ובמדינה ביד רמה, באופן שונה לגמרי מדמוקרטיה מערבית ליברלית, עד המהפך ב-1977. עקרונותיה של אידיאולוגיה זו שולטים במערכת הפוליטית של ישראל עד עצם היום הזה, וכל העת ממשיכי דרכו של ז'בוטינסקי מתאמצים שוב ושוב, בינתיים ללא הצלחה, להיפטר מהם.”

“סוד כוחו של בן-גוריון, שהיה גם מקור חולשתו, היה נעוץ בגאונותו הפוליטית. אולם גאונות של יזם ומנהיג בתחום אחד, ויהיה חשוב כאשר יהיה, ללא הבנה בתחומים אחרים, מטביעה ליקויים מבניים במערכת שקשה מאוד, עד בלתי אפשרי, להיפטר מהם. אנחנו משלמים מחיר כבד על התשתית הפגומה שהניח בן-גוריון גם בתחום הפוליטי וגם בתחום הביטחוני בעצם הימים האלה – המחצית השנייה של ינואר 2023.”

“אז מה עושים? לא הרבה! החוק השני של התרמו-דינמיקה מבטא תהליך שאינו הפיך בזמן: עליית האנטרופיה. אבל מכיוון שאיננו מערכת סגורה, אנחנו יכולים להזרים אנרגיית שרידות חזקה, לחזק ולחדש את מדינת ישראל. לשם כך עלינו לנטרל את האיום הפנימי של עצמנו על עצמנו.”

“המלחמה האידאולוגית בין שני המנהיגים [בן גוריון וז'בוטינסקי], שאותה ממשיכים צאצאיהם הפוליטיים עד היום, בזבזה אנרגיה שרידותית רבה שהייתה חסרה לנו במלחמת העצמאות שאליה הגענו לא מוכנים צבאית. על כך שילמנו מחיר יקר מאוד: אחוז מהאוכלוסייה היהודית בארץ ישראל באותם ימים – ששת אלפים הרוגים.”

“במדינת ישראל מתחוללת היום מלחמת אזרחים לא צבאית (בינתיים), אך הרסנית מאוד. היא שואבת אנרגיה שרידותית החיונית לנטרול איומים בכל שאר התחומים.”

“האיום הפנימי העיקרי הוא מלחמת אזרחים שהמב"ם (מערכה בין המלחמות) שלה מתרחשת תמיד. אלה הן מלחמות דת, מלחמות אידיאולוגיות, מלחמות תרבותיות, מלחמות בין מעמדות ועוד. גם כשהן לא מסלימות והופכות למלחמות צבאיות, הן שואבות אנרגיה שרידותית רבה ומאיצות את תהליך הדעיכה בכל המערכות: משפחתיות, חברתיות, כלכליות ופוליטיות. עד שלב מסוים יש בהן תועלת של תחרותיות, אך מעבר לשלב זה – הן הרסניות”

“האיום החיצוני העיקרי על מדינות הן מלחמות. ניתוח האופן שבו התנהלו שתי מלחמות העולם במאה ה-20, מלחמת אוקראינה היום ומלחמות יום הכיפורים ולבנון שלנו, מלמד שמקבלי ההחלטות אינם מבינים את הוויית הצבא והמלחמה ואפילו את ספרו של חכם המלחמה הסיני מלפני כ-2400 שנים הם לא טרחו ללמוד. הסינים דווקא כן למדו ועודם לומדים, וזה סוד כוחם בכל התחומים. על כך כתבו ברברה טוכמן בספרה "מצעד האיוולת", ונורמן דיקסון בספרו "הפסיכולוגיה של השלומיאליות בצבא".”

“כמדינה שמאוימת בהשמדה מצד איראן, שזקוקה גם ל"קורפוס מטה כללי" נוסח שרנהורסט וגם לתרבות "אבירי השולחן העגול" נוסח המלך ארתור וראש הממשלה צ'רצ'יל – כדי להפעיל את הגאוניות הלאומית, לתקשר עם התודעות הגבוהות, ולנטרל את האיום האיראני בדרך המיטבית, ראוי שנלמד היטב את הפרשה הזאת.”

“את מסורת התקשורת האינטלקטואלית לא צ'רצ'יל כונן. היא הייתה נטועה במסורת הפוליטית הבריטית, ומשם עברה לארצות הברית. זאת מסורת "השולחן העגול של המלך ארתור", שלפי כמה היסטוריונים מבוססת על משנתו של המצביא ארתור שפעל בבריטניה לאחר נסיגת הרומים ממנה בתחילת המאה החמישית לספירה. המלך ארתור דגל בשוויון, רצה שכולם יהיו שווים לו ולכן, על מנת שלא יהיה "ראש השולחן" כראשי ממשלה במדינות דמוקרטיות וגם בישראל היום, הושיב את כל אביריו מסביב לשולחן עגול והוא לצידם כאחד האבירים.”

“לא מעטים סבורים שהצבא הפרוסי-גרמני, שאת יסודותיו הניח שרנהורסט, היה היעיל ביותר בתקופה המודרנית – אף ששום גאון, כפרידריך הגדול או כנפוליאון, לא פיקד עליו. כמו צ'רצ'יל, גם אני סבור שסוד כוחו של הצבא הפרוסי-גרמני היה קורפוס המטה הכללי שפיתח תובנות גאוניות, כאלה שצבאות אחרים לא הגיעו אליהן.”

“חוקרי מחלקת היסטוריה בשנות החמישים אמורים היו לחקור את מלחמת העצמאות, לחשוף את הליקויים ולאפשר לצה"ל להפיק לקחי אמת ולשפר את תפקודו לקראת המלחמות הבאות. הממצאים שפורטו לעיל מלמדים שבפרסום מחקרים הוסתרו ליקויים בתחום הצבאי ואי נעימויות בתחום הפוליטי. לקחים על סמך מחקר כזה הם מיתולוגיים ויישומם אינו מועיל ולפעמים אף מזיק, כפי שהזיקו, למשל, דיווחי השקר בקרב ה-8 באוקטובר 1973.”

“בעוד שהמדע נועד להתקרב לאמת, שהיא האידאה האפלטונית, כדי לשפר את יכולת האדם לנטרל איומים ולשרוד, הלקחים שניתן להפיק מן ההיסטוריה הצבאית אינם משפרים את תפקוד הצבאות במלחמות ולעיתים אף מכשילים אותם, כי רובם מבוססים על הסתרה ודמיון.”