“צילצלתי למשפחת אוזן ביישוב גורן, אמרתי: 'שלום, מדבר דני', וביקשתי מקום לכל המשפחה. היא אמרה: 'מצטערת אדוני, הכול מלא עד סוף אוגוסט.' עניתי לה: 'אשריך וטוב לך, שכך יהיה כל החיים'. אני מבטיח לגברת אוזן כשהכול יסתיים, אני בא לצימרים שלה.”