דני חלוץ

“חשבתי מלכתחילה שזו היתה טעות למנות את דן חלוץ לרמטכ"ל. מינו אותו כי הוא אדם מוכשר וחיובי מאוד, ומשום שהאמינו שאולי ינהיג בצבא את השיטות של חיל האוויר וזה יקדם את הצבא. זו היתה טעות ושאיפה לא נכונה, שמישהו ינהיג בצבא היבשה את שיטות חיל האוויר.”

“זו היתה הפעם הראשונה שצה"ל שינה את תפיסת הפעולה שלו, ולא ראה בצבא היבשה מכשיר מרכזי בהפעלה אלא דווקא בזרוע האוויר, וזה קרה שנה או שנתיים לפני תחילת המלחמה. ההשתלחות מנעה מלהסתכל איפה באמת היו הבעיות, וגם נעשה עוול לאנשים כמו גל הירש וחלוץ. נכון שהרמטכ"ל הוא האחראי. אני לא שופט את ההחלטה שלו להתפטר. אבל ההשתלחות של חלק מאנשי צבא לשעבר, היה בה חוסר הגינות. חלק מאותם אנשים היו שותפים לתפיסה ששחקה את צבא היבשה. היה להם נוח מאוד להיות חכמים בדיעבד.”

“במהלך כתיבת הספר "שבויים בלבנון" העברנו, יואב לימור ואנוכי, לא פחות מ-44 שאלות לחלוץ על החלטות שונות במלחמה. כמעט אף אחת מהן, והן נוגעות לדברים המהותיים ביותר במלחמת לבנון, אינה נענית על ידו גם היום. רק תשובה אחת אנחנו מקבלים: האיש האמיץ דן חלוץ, השואף לשוב ולקבל החלטות מכריעות בישראל, אינו חושב שמגיע לנו הסבר, אינו מעז להתעמת כמעט עם איש בשמו, וכל טעות שלו היא בעצם של מישהו אחר. בשביל התשובה הזו לא היינו צריכים לחכות שלוש וחצי שנים: היא היתה ברורה כבר אז, בקיץ 2006.”

“דן חלוץ (או דני, כפי שהוא קורא לעצמו) הוא איש אמיץ. כל מי שטס בטייסת הפנטומים "האחת" או בטייסות אחרות של חיל האוויר במלחמת יום הכיפורים ב-1973, אינו זקוק לאישור מאיש על כך.”

“בימים הראשונים של מלחמת לבנון השנייה, הרמטכ"ל דן חלוץ לא תפקד”

“מה היו קשריך עם עמרי שרון לפני שמונית לרמטכ"ל. מה הבטחת מה הובטח לך?”

“גם לא ביקשו מטיטוס לדחות את חורבן הבית מתשעה באב”

“הוא הלך לעולמו. לדעתי המשימה הושגה”

“עדיף להיות חמוץ מרקוב”

“נכנסנו לתקיפה, שקט מוחלט ואף אחד לא יורה... מוזר! ארבעת המטוסים מטילים 24 פצצות על המתחם. הפיצוצים על הקרקע צבעו אותה בכתום שחור. פגענו פגיעות מצוינות. מראה תחנת הכוח קורסת תחת מטר הפצצות היה מרשים בעוצמתו.”

“אפשר להסתדר גם בלי רמת הגולן.”

“יש לי עוד שלוש וחצי שנים להיות רמטכ"ל – אתה יודע עוד כמה דברים יקרו פה?”

“כדי להוביל ולהנהיג, שומה עלינו למצות את אחריותנו.”

“לא צריך להיות כבשה כדי להוביל את העדר." ~ על הביקורת שחלוץ הוא טייס ואינו מכיר את החילות "הירוקים”

“בעזה אין דין ואין דיין. אין שם 'מלך' שיקח את החוק לידיו ויעשה סדר – 'כל דאלים גבר'. יש מלחמות פנימיות שמוצאות פתח מילוט נגדנו. בסוף הם לא יילחמו מלחמת אחים אלא ימצאו קונצנזוס, וזה אנחנו.”

“אצלנו או שמקבלים מדליה או שמתיזים ראש, או צל"ש או טר"ש.”

“אני משאיר את הרגשנות שלי לאשתי, לילדיי, לנכד שלי, בעיקר לנכד שלי.”

“מצחיקים אותי הדיבורים על התנשאות, הרי אני בכלל עמך, תראי מאיפה באתי, לא נולדתי עם כפית זהב.”

“קשה לי להזיל דמעה, לא בגלל שלא ידעתי לבכות כשהייתי ילד, פשוט מפני שהחיים מחשלים אותך, זה לא אומר שלא עוברת לפעמים לחלוחית בעין, אבל אני מפקד הצבא, אין פה מקום להפגנת רגשות, אני צריך לבלוע הכול בתוכי ואני בולע, אבל בפנים הכול רוגש.”

“אני לא נוטש, אני לא אתן לאף אחד את התענוג הזה. עברנו מלחמות קשות, ואני אעבור גם את זה. היום עשיתי שיחה עם פורום מטכ"ל, סיפרתי להם את כל הסיפור, ואמרתי: 'חברים, שלא תתבלבלו, אני פה, ואני פה עד הסוף'.”