“השביל הראשון שמזדמן לו הוא הולך בו, בלא כוונה מיוחדת. כך מנהגו כל ימיו. אין לו תענוג גדול מטיולים אלו, כשהוא מהלך בשבילי שדה והר, מכפר אל כפר, נותן עיניו בעב שבשמיים, בעוף פורח, בצמח צומח.”