“אריק אמר תמיד שהוא רוצה למות על הבמה. אני פרשתי בגיל 60 והפכתי להיות המנהלת האישית שלו, ועשיתי זאת במשך 12 שנים, עד מותו. כמנהלת שלו שמרתי על בריאותו. הוא היה כבר במצב מעורער מבחינה בריאותית. ואם הוא היה נשאר במשרדי אמרגנות, היו מנצלים אותו עד הסוף, ואני עצרתי ושמתי לו גבולות, וכך הוא שרד עד גיל 77 וחצי. ויחד עם זאת, התאפשר לו להקליט, לעלות על הבמה, ואני הייתי הבוס של כל זה.”