“לאור היה משורר משמעותי מתחילת דרכו כי הוא מעולם לא טשטש את המקור הפיזיולוגי, התאוותני, 'המלוכלך' לכאורה, האדיפאלי או הפאלי, של התביעה לחירות ולצדק. והמקור הזה הוא התשוקה לחיות, כלומר לכבוש ולנצח... כשהחירות מתנפצת היא מניבה זעם קדוש, שמפרש את עצמו כתביעה לנקמה, כלומר לצדק.”