“שני מודלים של 'אדם אידאלי': האחד [ההינדואיסטי] קר רוח, שקול, שליו תמידית, שקט, עמוק וחידתי; ואילו השני [הבודהיסטי] ספונטני, עליז, זורם, אוהב... שני המודלים הללו למעשה נובעים מתפיסות שונות לגמרי של מהות הקיום האנושי... אפשר לקשור את מרבית ההבדלים בין הבודהיזם להינדואיזם, החל משיטת המדיטציה ועד למגמות החברתיות, להבדל העיקרי הזה, כלומר לכך שהבודהיסטים לא מאמינים שיש לכל אחד מהם מרכז מהותי, ואילו ההינדים כן.”