“מספר גורמים חברו יחד לאפשר את מפעלו הייחודי של רב סעדיה; כישרונותיו האינטלקטואליים האדירים ואישיותו התקיפה; היכרותו העמוקה עם המורשת היהודית, הן בגרסתה הארץ ישראלית והן בגרסתה הבבלית; והמשבר במצב הישיבות הבבליות, שאפשר את מינויו לראש ישיבת סורא של אדם שגדל הרחק מחוגי הגאונים. כן חשוב לזכור את תחושת השליחות שפיעמה בו, ואת אמונתו שבורא עולם בחר בו להנהיג את עם ישראל בדורו ולדאוג לכל צרכיו.”