“אלתרנו ופתרנו בעיות בלי סוף. בעיר העתיקה ב־1948 חסרו מוקשים. עמנואל מידב יצר מפחית שימורים ורימון יד מוקש מאולתר. אלתור שאמנם התברר כמסוכן. אך גם היום כשאני בוחן בני נוער ומפקדים צעירים אני מחפש את אלה שגם כשחסר להם משהו הם לא עוצרים, הם בונים את הפתרון במו ידיהם. זהו הריח ממחסן הסנדות והחבלים שהולך איתך הלאה לשנים רבות, ריח שהופך לרוח.”