“על השולחן ראיתי ספר בכריכה לבנה וכתוב עליו באותיות יפות בצבע יין: אור זרוע. חשבתי, מיהו ישר־לב זה שקרא לספרו אור זרוע, מן הפסוק שסבא היה קורא בקול מחריד לבבות בליל יום הכיפורים לפני כל נדרי, כשבית הכנסת מלא עוטפי טליתות העונים אחריו 'אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה'.”