“קריסתו של הבסיס הישן והטוב של הוליווד שכבר איננה עוד, הצמיחה עולם אלטרנטיבי, בדוי בחלקו, ונטול צופים אמיתיים. זהו היקום של פסטיבלי הקולנוע, שבו ממשיכים להנשים את החולה האנוש. בעולם מתקיימים מדי שנה בין אלף ל־2,000 פסטיבלים (תלוי באופני הגדרתם), שבולעים עוד ועוד סרטים – לשם נוחיות נכנה אותם 'סרטי איכות' – שבחלקם נחשפים למעשה לציבור מצומצם בלבד, שאינו בין רוכשי הכרטיסים. כאילו מדובר בקונצרטים של מוזיקה קלאסית עכשווית, שההכנסות הכספיות אינן חלק מחבילת ההתייחסות שלהם.”