“ב־99' ביקשתי לפרוש מביקורת טלוויזיה – עבודה יומיומית, של אדם שכבר אז היה לא צעיר ונדרש לצפות מדי יום בחמש שעות של טלוויזיה לפחות, ולכתוב טור קבוע בין השעות עשר בלילה לרבע ל־11. זו עבדות לשמה.”