“כך אנחנו חיים את חיינו. לא משנה כמה עמוקה וקטלנית האובדן, לא משנה כמה חשוב הדבר שנגנב מאיתנו — שנחטף ממש מידינו — גם אם אנו נותרים משתנים לחלוטין, עם רק שכבת העור החיצונית מן העבר, אנו ממשיכים למלא כך את חיינו, בדממה. אנו הולכים ומתקרבים אל קץ פרק הזמן שנקצב לנו, נפרדים ממנו בעודו נגרר מאחור. חוזרים, לעיתים במיומנות, על המעשים האינסופיים של היומיום. מותירים אחרינו תחושה של ריקנות שאין לה שיעור.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←