“בכל אופן, נדמה לי שהאופן שבו רוב האנשים ממשיכים לחיות (אני מניח שיש כמה יוצאי דופן), הוא שהם חושבים שעולם החיים (או מה שלא יהיה) הוא מקום שבו הכול הוא (או אמור להיות) בעצם הגיוני ועקבי.... זה כמו כשאתה שם תערובת אינסטנט לפודינג אורז בקערה במיקרוגל ולוחץ על הכפתור, וכשזה מצלצל אתה מסיר את המכסה, והנה יש לך פודינג אורז. כלומר, מה קורה בין הרגע שבו אתה לוחץ על המתג לבין הרגע שבו המיקרוגל מצלצל? אי אפשר לדעת מה קורה מתחת למכסה. אולי פודינג האורז המהיר הופך קודם כול לגרטן מקרוני בחשכה כשאף אחד לא מסתכל, ורק אחר כך חוזר להיות פודינג אורז. אנחנו חושבים שזה טבעי לקבל פודינג אורז אחרי ששמנו תערובת פודינג אורז במיקרוגל והפעמון מצלצל, אבל בעיניי זו רק הנחה. הייתי מרגיש הקלה מסוימת אם, מדי פעם, אחרי ששמת תערובת פודינג אורז במיקרוגל והוא צלצל ופתחת את המכסה, היית מקבל גרטן מקרוני.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←