“לפתע, במאמץ האלים מן הסוג שבו מנתקים את הראש מן הכרית בחלום בלהות, הצליח וינסטון להעביר את שנאתו מן הפנים שעל המסך אל הנערה כהת־השיער שמאחוריו. הזיות חיות ויפות הבזיקו במוחו. הוא יצליף בה למוות באלה מגומי. הוא יקשור אותה עירומה אל יתד ויירה בה חיצים עד שתהיה מנוקבת כולה כמו סנט סבסטיאן. הוא יאנוס אותה ויחתוך את גרונה ברגע השיא. טוב יותר מכפי שהיה קודם לכן, הוא הבין גם מדוע הוא שונא אותה. הוא שנא אותה מפני שהייתה צעירה ויפה וחסרת־מיניות, מפני שרצה ללכת איתה למיטה ולעולם לא יעשה זאת, מפני שסביב מותניה הרכים והגמישים, שנדמו כמבקשים שיקיפו אותם בזרועך, היה רק הסרט הארגמני המתועב, סמל תוקפני של בתולין.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←