“זו מדיניות מכוונת להשאיר אפילו את הקבוצות המועדפות אי־שם סמוך לסף המצוקה, משום שמצב כללי של מחסור מגדיל את חשיבותן של זכויות־יתר קטנות, ובכך מבליט את ההבחנה בין קבוצה אחת לאחרת. לפי אמות המידה של ראשית המאה העשרים, אפילו חבר במפלגה הפנימית חי חיים סגפניים ועמלניים. אף על פי כן, המותרות המעטים שהוא אכן נהנה מהם — דירתו הגדולה והמאובזרת, מרקם בגדיו המשובח יותר, איכותם הטובה יותר של מזונו, משקהו וטבקו, שניים או שלושה משרתים, מכוניתו הפרטית או מסוקו — מציבים אותו בעולם שונה מזה של חבר במפלגה החיצונית, ולחברי המפלגה החיצונית יש יתרון דומה לעומת ההמונים השקועים שאותם אנו מכנים ״הפרולים״.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←