“השעמום מפני השיפוט מחדד את הזיכרון: הוא מפיץ אור חודרני על העבר הרחוק שלא נזכר מזה זמן, אשר נזכר עד כה רק בדברים כללים. גם ללא זיכרון, החיים מחוברים באזור של תלות בגידול ובהתפוררות; אך זיכרון עז מחייב את האדם להכיר את עברו הבלתי ראוי. עם הזיכרון החודר כפצע שנפתח מחדש, עברו של האדם אינו רק היסטוריה מתה, הכנה עתיקה של ההווה: אינו טעות שנדונה ונפרדת מהחיים: הוא חלק עדיין רעדן בעצמו, מביא רעידות, טעמים מרירים ומגעגועים של בושה ראויה.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←