“במיעוטם של גברים בני הביניים, שממשיכים בדרכם היומית, כפופים לקביעות היום-יום בדיוק כמו חגורת הגלימה שלהם, יש תמיד מספר לא מבוטל שהחליטו פעם אחת לעצב את מעשיהם ולשנות את העולם מעט. סיפורם של אלה שהפכו לאנשים ממוצעים, כשהם מתאימים להיות מוכרים בכמות, מעולם לא נרשם, לא אפילו בחשיבתם. כי אולי חם האופק שלהם, האופק הנדיב והמעש, התקרר imperceptibly כמו חם האופק של אהבה צעירה אחרת, עד שיום אחד, האני הקודם שלהם הלך כרוח רפאים בביתו הישן, והפך את המוצרים החדשים שלו לטרוריים. אין דבר בעולם יותר עדין מהתהליך של השינוי הדרגתי שלהם. בתחילה הם נשמו אותו ללא ידיעה: אנחנו ואנחנו עשינו את נשימתנו, ואולי שלחנו חלק מנשימתנו כדי להדביק אותם, כשאנחנו אמרנו שקריות התאמה או הגענו למסקנות טפלות, או אולי”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←