“היינו, אולי אל החסד הטבעי הוא אלהי כל האדם שמתנהל לפי רצונו האישי ולא לפי חוק שבו הוא מאמין. רק שיאמר אדם מושכיל מכל אלה הזמנים כי הוא נמצא במצב שאינו יכול להכריז עליו בפומבי, וברגע זה תתעקם מחשבתו על כל האפשרויות שיכולות להצילו מהתוצאות הניתנות לחישוב של מצב זה. רק שיחיי מעבר ליכולתו או יימנע מעבודה אמיתית ומתמדת שמביאה לו שכר, וברגע זה ימצא עצמו מתחלם באפשרות של מתרומם, באפשרות של טיפש שיכול לשכנע להשתמש בתמיכתו, באפשרות של מצב רוח אצל אדם מסוים שלא הגיע עדיין. רק שיגנוז את אחריותו בתפקידו, וברגע זה יתחבר בהכרח לאמונה כי הדבר שנשאר בלתי נעשה לא יתברר כבעל חשיבות כפי שנחשבת לו. רק שיגלה את אמון חברו, וברגע זה יתעב את אותה רכילות חכמה שנקראת מזל”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←