“האמן האמיתי יניח לאשתו לגווע ברעב, לילדיו ללכת יחפים, לאמו לעמול לפרנסתו בגיל שבעים, ובלבד שלא יעבוד בשום דבר זולת אמנותו. כלפי נשים הוא חצי מְנַתֵּחַ בחיים, חצי ערפד. הוא נכנס עמן ליחסים אינטימיים כדי לחקור אותן, להסיר מעליהן את מסכת המוסכמות, להפתיע את סודותיהן הכמוסים ביותר, ביודעו שיש להן הכוח לעורר את אנרגיות היצירה העמוקות ביותר שלו, להציל אותו מן התבונה הקרה שלו, לגרום לו לראות חזיונות ולחלום חלומות, להלהיב אותו, כפי שהוא קורא לזה. הוא משכנע נשים שהן עשויות לעשות זאת למען מטרתן שלהן, בשעה שהוא מתכוון באמת שהן יעשו זאת למען מטרתו שלו. הוא גונב את חלב האם ומשחיר אותו כדי לעשות ממנו דיו למדפיסים, שבעזרתה ילעג לה ויפאר נשים אידיאליות. הוא מעמיד פנים שהוא חוסך ממנה את מכאובי הלידה, כדי שיוכל לזכות לעצמו ברוך ובטיפוח השייכים בזכות לילדיה. מאז החלה הנישואין, האמן הגדול נודע כבעל גרוע. אבל הוא גרוע מזה: הוא גונב ילדים, מוצץ דם, צבוע ונוכל. יכלה המין כולו וייבשו אלף נשים, ובלבד שהקרבן שלהן יאפשר לו לשחק את המלט טוב יותר, לצייר תמונה יפה יותר, לכתוב שיר עמוק יותר, מחזה גדול יותר, פילוסופיה מעמיקה יותר! כי שים לב, טֵיוי, מלאכתו של האמן היא להראות לנו את עצמנו כפי שאנו באמת. מחשבותינו אינן אלא ידיעת עצמנו זו; ומי שמוסיף ולו שמץ לידיעה כזאת יוצר תודעה חדשה כשם שכל אישה יוצרת גברים חדשים. בזעם היצירה ההיא הוא חסר רחמים כמוה, מסוכן לה כמוהו לה, ומרתק באורח מחריד כמוה. מכל המאבקים האנושיים אין מאבק בוגדני וחסר רחמים כמאבק שבין האיש האמן לבין האישה האם. מי ישתמש במי עד תום? זו השאלה שביניהם. וכל זה קטלני שבעתיים משום שבמליצת הרומנטיקנים שלך הם אוהבים זה את זה.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←