“מדינאי שמגביל את עצמו לחקיקה פופולרית — או, למען האמת, מחזאי שמגביל את עצמו למחזות פופולריים — דומה לכלב של עיוור שהולך לכל מקום שהעיוור מושך אותו אליו, בטענה ששניהם רוצים להגיע לאותו מקום.”

ג'ורג' ברנרד שו (1856–1950) היה מחזאי, מבקר ומשורר פולמוסי אירי, שיצירותיו, ביניהן פיגמליון ו-אדם על-אדם, תרמו באופן משמעותי לפיתוח הדרמה המודרנית. הוא היה דמות מרכזית בחברה הפאביאנית (Fabian Society) וזכה בפרס נובל לספרות בשנת 1925. חריפות הדעת וההערות החברתיות של שו ממשיכות להיקרא ונזכרות רחוקות עד היום.