“זו תחושה מוזרה: סוג של כאב שחומק באורח רחום מעבר לכוחות ההרגשה שלנו. כשהלב שלך שבור, הסירות שלך נשרפו: שום דבר כבר לא חשוב עוד. זהו קץ האושר ותחילתו של השלווה.”

ג'ורג' ברנרד שו (1856–1950) היה מחזאי, מבקר ומשורר פולמוסי אירי, שיצירותיו, ביניהן פיגמליון ו-אדם על-אדם, תרמו באופן משמעותי לפיתוח הדרמה המודרנית. הוא היה דמות מרכזית בחברה הפאביאנית (Fabian Society) וזכה בפרס נובל לספרות בשנת 1925. חריפות הדעת וההערות החברתיות של שו ממשיכות להיקרא ונזכרות רחוקות עד היום.