“צדקה זו היא הכוח להגן על מה שנודע לנו כבלתי הגנתי. תקווה זו היא הכוח להיות שמח במצבים שידוע לנו כמבישים. אכן, קיים מצב של תקווה שייך לאופקים בהירים ולבוקר, אך זה אינו תכונת התקווה. תכונת התקווה קיימת רק ברעידות אדמה ובכיפת חושך. אכן קיים דבר שנקרא בצורה גסה צדקה, שמשמעו צדקה לעניים הראויים; אך צדקה לעניים הראויים אינה צדקה כלל, אלא צדק. אלה שאינם ראויים הם אלה שזקוקים אליה, והאידיאל או שאינו קיים כלל, או קיימת בו לחלוטין לטובתם. למעשה, בדיוק בשעה שאנו זקוקים לאדם תקווה, זהו הרגע בו התכונה או שאינה קיימת כלל, או שמתחילה להתקיים בדיוק בשעה זו. בדיוק בשעה שבה התקווה מפסיקה להיות סבירה, היא מתחילה להיות מועילה.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←