“אתה מביט בזה, האובייקט מתפוגג לאוויר, הסיבות שלך מתאדות, הפושע לא נמצא, העוול הופך לא לא עוול אלא לפנטום, משהו כמו כאב שיניים שאף אחד לא אשם בו, וכתוצאה מכך נשאר רק אותו מוצא אחרון - להכות בקיר בכל הכוח. אז אתה מוותר בנפנוף יד כי לא מצאת סיבה יסודית. ותנסה לתת לעצמך להיסחף אחרי הרגשות, בעיוורון, בלי מחשבה, בלי סיבה ראשונית, לדחות את התודעה לפחות לזמן מה; שנאה או אהבה, העיקר לא לשבת בחיבוק ידיים. מחרתיים, לכל המאוחר, תתחיל לתעב את עצמך על כך שהוליכת את עצמך שולל במודע. תוצאה: בועת סבון ושיתוק. הו, רבותיי, אתם יודעים, אולי אני מחשיב את עצמי לאדם אינטליגנטי רק בגלל שכל חיי לא הייתי מסוגל לא להתחיל ולא לסיים כלום.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←