“אה, אני יודע, אני יודע את הלב הזה, את הלב הפרוע אך אסיר התודה הזה, חבריי המושבעים! הוא יכרע בפני רחמיכם; הוא צמא למעשה גדול ומלא אהבה, הוא ימס וימריא כלפי מעלה. יש נשמות שמתוך מגבלותיהן מאשימות את העולם כולו. אבל הכניעו נשמה כזו ברחמים, הראו לה אהבה, והיא תקלל את עברה, כי יש בה הרבה דחפים טובים. לב כזה יתרחב ויראה שאלוהים רחום ושאנשים הם טובים וצודקים. הוא יוכה אימה; הוא יימעך תחת רגשות האשם והחובה העצומה שמוטלת עליו מעתה ואילך. ואז הוא לא יגיד 'אני נקי', אלא יגיד 'אני אשם בעיני כל האדם ואיני ראוי יותר מכולם'. בדמעות חרטה ובייסורים חריפים ועדינים, הוא יקרא: 'אחרים טובים ממני, הם רצו להציל אותי, לא להרוס אותי!'”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←