“החץ האיטי של היופי. הסוג האצילי ביותר של היופי הוא זה שאינו סוחף אותנו לפתע, שתקיפותיו אינן אלימות או משכרות (סוג זה מעורר בקלות גועל), אלא דווקא סוג היופי שחודר לאט, שאנו נושאים עימנו כמעט מבלי משים, ושאנו שבים ופוגשים בו בחלומות; ולבסוף, לאחר ששכב זמן רב בצניעות בלבנו, הוא משתלט עלינו לחלוטין, ממלא את עינינו בדמעות, את לבנו בכמיהה. למה אנו כמהים כאשר אנו רואים יופי? להיות יפים. אנו סבורים כי ודאי קשורה לכך מידה רבה של אושר. אך זו טעות.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←