“אני אוהב הרגלים קצרים ורואה בהם אמצעי שאין לו ערך-השוואה כדי להכיר דברים רבים… טבעי בנוי כולו להרגלים קצרים… אני תמיד מאמין שכאן יש משהו שייתן לי סיפוק מתמשך—גם להרגלים קצרים יש אמונה זו של תשוקה, אמונה זו בנצח—ושעלי לקנא בי על שמצאתי והכרתי זאת… אבל יום אחד זמנו תם; הדבר הטוב נפרד ממני, לא כמשהו שהגיע עד כדי לעורר בי בחילה אלא בשלווה ובשובע ממני כשם שאני ממנו—כאילו הייתה לנו סיבה להיות אסירי תודה זה לזה בשעה שלחצנו ידיים כדי להיפרד. גם אז משהו חדש ממתין בדלת, יחד עם אמונתי—הטיפש והחכם הבלתי-נשבר הזה!—שהגילוי החדש הזה יהיה בדיוק נכון, ושזו תהיה הפעם האחרונה. כך קורה לי עם מאכלים, רעיונות, בני אדם, ערים, שירים, מוזיקה, דוקטרינות, דרכי סידור היום, ואורחות חיים.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←