“הוא מצא עצמו זוכר כיצד בבוקר קיץ אחד יצאו שניהם מניו יורק בדרכם לחפש שמחה. אולי לא ציפו למצוא אותה, אך בדרך עצמה היה זה שמח יותר מכל מה שהצפיאו לעצמם לעולם. חיי האדם, נראה, חייבים להיות בניית סביבה של תנאים מסביב לאדם – אחרת, זה אסון. לא היה מנוחה, לא שקט. הוא נכשל בניסיונו לחלום ולהתנהל בחופשיות, כי אף אחד לא חולף בחיים אלא אל סערות, אף אחד לא חולם – אלא שחרי החלום הופכים למכאובים של בלבול וחרדה.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←