“אז קמתי על הידיים על גג הגורו שלי, כדי לחגוג את רעיון השחרור. הרגשתי את האריחים המאובקים מתחת לידיי. הרגשתי את הכוח והאיזון שלי. הרגשתי את רוח הלילה הקלה על כפות רגליי היחפות. דבר כזה — עמידת ידיים ספונטנית — זה לא משהו שנשמה כחולה קרירה ונטולת גוף יכולה לעשות, אבל בן אדם יכול לעשות את זה. יש לנו ידיים; אנחנו יכולים לעמוד עליהן אם אנחנו רוצים. זה הפריבילגיה שלנו. זה השמחה של גוף בן תמותה. ולכן אלוהים צריך אותנו. כי אלוהים אוהב להרגיש דברים דרך הידיים שלנו.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←