“בנסיונותיי, הביקור הנפוץ של הנוצרים, כשחושב על נצרות, מדמיין שילוב של שטויות של בית ספר ראשון: גיהינום בוער, אלוהים כועס, 'אל תעבור על החוק', 'היה טוב כדי להגיע לגן עדן', ניסים מגוחכים, סיפורים פנדמיים, היפוקרטים דתיים, וישו שמורה לא לשפוט. אין סוס יותר מת על כך. אני אומר שהבנת הנצרות והמקרא היא כמו לצייר יצירת אומנות. תן לתינוק לצייר גור כלב; אחרי זה תן למבוגר, צייר מקצועי, לצייר את אותו גור. שניהם ציורים של הגור, אבל אחד מפורט, רציונלי, ריאליסטי ומשכנע הרבה יותר. אחד מעוות ומצחיק; השני פרופורציונלי וחי. אפשר לזנוח תיאולוגיה אם רוצה, אבל לא חכם להשתמש בציור של התינוק כשצריך לזהות את הגור האמיתי או להתמודד עם מאמיני האמונה האמיתיים.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←