“קושי גדול הוא בן לוויה עיקש של עושר רב, אשר תמיד הופך את העושר הרב לפחות מרב. ואולם עושר רב, כשהוא מוענק בידי אלוהים, חופשי לחלוטין מייסורים כאלה, אשר תמיד הופכים אותו לגדול מרב.”

משמעות

זה נשמע כהבחנה דתית בין עושר שמכביד לבין עושר שנתפס כמתנה. הכוונה היא שכסף יכול להביא איתו לחץ, חשד ומורכבות מוסרית, בעוד שעושר שמיוחס לאל נתפס כיציב יותר ופחות מקלקל. זה מתאים לרגע שבו אדם תוהה אם הצלחה באמת הקלה את חייו, או רק הוסיפה עליו משקל.

מתי זה נאמר

למי זה נאמר

הקשר היסטורי

מקור

האם זה באמת מה שנאמר?

ידעתם?