“ובכן, כפי שהניחה האנה ארנדט במפורסם, יכול להיות ממד בנאלי לרוע. במילים אחרות, הוא לא תמיד מציג את עצמו. כלומר, לעיתים קרובות מה שאתה פוגש הוא אדם מאוד בינוני. אבל בכל זאת, אפשר לקבל מהם מין פריסון של רשעות. ואת השילוב הטוב ביותר של אלה, אני חושב, אני מתאר אותו בספר, הוא/היה הגנרל חורחה רפאל וידלה מארגנטינה, שפגשתי אותו בסוף שנות השבעים, כשהמלחמה של חוליות המוות הייתה בשיאה, ואזרחיו נעלמו מהרחוב כל הזמן. והוא היה, במובנים מסוימים, בנאלי מאוד. אני מתאר אותו כמי שנראה כמו מברשת שיניים אנושית. הוא היה מעין קצין רזה וקפדן, עם שפם מטופש, ומבט מאוד טיפשי, אבל גם ברק פנאטי מאוד. ואם אספר לך למה הוא נמצא עכשיו במעצר בית בארגנטינה, אולי תקבל תחושה של האימה שהרגשתי כששאלתי אותו שאלות על כל זה. הוא בכלא בארגנטינה על כך שמכר את ילדיהן של קורבנות האונס מבין האסירים הפרטיים, שאותם החזיק בכלא פרטי משלו. ואני לא יודע אם אי פעם פגשתי מישהו שעשה משהו כל כך נורא, בצורה כל כך מרוכזת, כמו זה.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←